משוריבול?

לפני די הרבה זמן, אי שם בשנות השמונים של המאה הקודמת, החליטו עבורי, שבגילי צריכים להיות נוכחים פעם ביום בבית הספר היסודי, בדרך כלל בשעות הבוקר. באורח פלא, תמיד היה יותר כיף להשאר בבית, "חולה", מאשר ללכת לבית הספר. באותה תקופה היה בארץ ערוץ אחד בטלוויזיה, אז אפילו לא קראנו לו ערוץ הוא פשוט היה הטלוויזיה! וכשהיית חולה, צפית בטלוויזיה! זכורות לי דקות ארוכות של המתנה מול שקופית, המבשרת על בוא התוכנית הבאה (בעוד הרבה זמן). אכן זו הייתה טלוויזיה חינוכית, בשעות ההמתנה אלו התוודאתי ל רוב רפטואר המוסיקה הקלאסית אותה אני מכיר היום.

לאן כל זה מוביל?

אחת התוכניות להן חיכיתי נקראה חשבון פשוט ד'. קבוצה של ילדים, המוצאים את עצמם בביתו של איש, שאינם מכירים (היום זה לא היה משודר) ומדברים על עינינים שברומו של עולם עם מוסר השכל מתמטי. בין הדיבורים הייתה פינה של שתי דמויות מגוחכות, ביש וגדא, שניסו להעביר לנו עקרון חשבוני מסויים (כל פעם משהו אחר כמובן) באמצעות קטע סלפסטיק מתוחכם. או, והנה הגעתי לנקודה, באחד הקטעים של ביש וגדא הם נתבקשו להציץ בקופסא ולספר לעולם איזו צורה יש בפנים. לקופסא היו שישה נקבים, אחד בכל פאה. ובכל נקב נראתה צורה אחרת מלמטה ביש ראה מעגל, מהצד גדא ראה משולש ומלפנים העסק נראה כריבוע. כאשר פתחו את הקופסא הסתבר, שהעצם בפנים היה מְשֻׁרִיבּוּל - מצד אחד משולש, מאחר ריבוע ומצד נוסף עיגול להלן המשוריבול. אני כבר לא ממש זוכר את כל הפרטים, וקיים סיכוי סביר, שלא בכולם דייקתי עד כה. אני גם לא זוכר מה הייתה הפואנטה החשבונית/גיאומטרית, שהייתה שם (אני מניח שהם לא חישבו את הנפח), אבל אני לקחתי משם משהו - לכל דבר יש יותר מצד אחד. סביר להניח, שגם יותר משניים. כל דבר יראה שונה כתלות בנקודת המבט שלך. לכל סיפור שאני שומע ולכל מה שאני רואה, אני מנסה ליחס תכונות של משוריבול. אני יודע איך אני ראיתי את המצב, אבל, האומנם זהו המצב לאשורו. אני ראיתי ריבוע, אולי מהצד הוא נראה עיגול?

בכל מקרה, כשהסתכלתי הייתי בצד בו הייתי, וזה מה שאני יכול לתאר.

חשבון פשוט ד'